סוגיא ברכות מ. גביל לתורי
שופר: אף שאין להפסיק כלל מ"מ רק בין ברכה לתקיעה מעבכ וצריך לחזור ולברך. והרי המקרא מדבר בין ברכה לתקיעה ראשונה. ואין צורך כ"כ כי הוא קול ראשון הוא ואין שום חשש שיתבלבל התוקע. לכאו' מוכח שאין תלוי בצורך, אלא שדיבור מענין המצוה אינו הפסק כלל.
פסח - יש מקפידים לומר כל סימני הסדר בשעת מעשה, ונחלקו אם מותר לומר "מוציא" "מצה" אחר נט"י. וה"ה לשם יחוד. כי יש לדון שהוא מענינו. הסדר הערוך פר' מח ופר' עה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה