כותב שאין לברך על קפה בשם ערוה"ש רטו יד, ולא דמי כלל - הלכות יום ביום הרב קארפ פרק או הע' 50
קי אות ח - יש שני שיעורים. ענין "החזיק בדרך" שהוא ביציאה מן העיר אף שהוא תוך פרסה. וענין שיעור פרסה שהוא שיעור הנסיעה המחייב. ויש כמה נפק"מ כמבואר למי שלומד הסימן במתינות. וכתבתי במק"א. ודברי הפ"ת כאן מבלבל שני הענינים.
למשל כאשר מביא ספקת הביאור הלכה כאילו שייך אל דברי המ"ב סקכ"ט , ולא קרבו זא"ז. (נפק"מ פשוטה - רוב פוסקי זמנינו כת' שהנוסע במכונית אי"צ שיעור פרסה כי הסכנה מצויה אף בפחות. ומ"מ דעתם שמברך דוקא אם יצא מהעיר דאל"כ לא הוי דרך. נמצא שדין המ"ב שבסקכ"ט נוגע אף לנוסע במכונית, אבל ספקת הביה"ל לא נעלה ומוריד)
קכד אות יא "ומקורו בטור בשם אביו, ומובא גם בתשובות הרא"ש"...
למשל כאשר מביא ספקת הביאור הלכה כאילו שייך אל דברי המ"ב סקכ"ט , ולא קרבו זא"ז. (נפק"מ פשוטה - רוב פוסקי זמנינו כת' שהנוסע במכונית אי"צ שיעור פרסה כי הסכנה מצויה אף בפחות. ומ"מ דעתם שמברך דוקא אם יצא מהעיר דאל"כ לא הוי דרך. נמצא שדין המ"ב שבסקכ"ט נוגע אף לנוסע במכונית, אבל ספקת הביה"ל לא נעלה ומוריד)
קכד אות יא "ומקורו בטור בשם אביו, ומובא גם בתשובות הרא"ש"...
באמת הטור שם מצטט מאותו תשובה של הרא"ש ומש"כ "ושמעתי מאבא מארי" הם דברי הרא"ש בתשובה בשם אביו ולא דברי הטור בשם אביו הרא"ש וזה הטעם שלאכת' "א"א הרא"ש" כמו שהטור תמיד כותב כאשר כוונתו להרא"ש. (הרב יד"ג)
תעב י דף רכב - עי' שיעורי רב פעלדער פרק ו הע' ז
רעב ג - כתב שאם גוי טלטל בקבוק סגור נעשה סתם יינם אלא צריך סימן או שישראל ישמר שלא פתחו. אמת הוא אבל לא יציב... העיקר חסר... לא דיבר על שכשוך או טלטול כלי פתוח ועירבב טלטול ונגיעה וייחוד וד"ל לע"ע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה