הלכה, קבלה, וחסידות

הלכה, קבלה, וחסידות

----

ההיתר לשחק בקוביא בחנוכה

(לגבי משחק דריידל בחנוכה)" באמת יש בזה חשש של משחק בקוביא... אולם כאשר כל ישראל כאיש אחד ובלב אחד וכ״א שמח כשיש לחבירו כאילו היה לו...  לא שייך חשש גזל ואינו בגדר משחק בקוביא. ואת זה רצו להראות במנהג זה, שנתקשרו אז כל כך באהבת ישראל." - אדמו"ר מקלויזנברג בס' שפע חיים.

ובס' פסקי תשובות סי' תר"ע ציון 25 כת' בשמו בזה הלשון: "הלכה פסוקה (?) שאב ובנו הסמוכים על שולחנו ליכא איסור ובחנוכה מתעלים באהבת ישראל עד שכולם כאיש אחד ומשפחה אחת.

עי חו"מ ר"ז סע י"ד ברמ"א.

----

בורר בניצוצות קדושה

בכף החיים רכ"ו ד' אוסר לברך ברכת אילנות בשבת: "לדברי המקובלים שכתבו שעל ידי ברכה זו מברר ניצוצי הקדושה מן הצומח יש עוד איסור נוסף דבורר..."

בשו"ת יחוה דעת חלק א' סימן ב' הביא שכן כתב גם בספרו שו"ת באר מים חיים בכת"י שנשאל על זה שהרי גם בכל הברכות והתפלות אנו מבררים, והשיב שזהו לצורך אותה שעה וקיימא לן בורר אוכל  מתוך פסולת לאלתר שרי, מה שאין כן בברכת האילנות שאינה צריכה לאותה שעה. (והרב יוסף חולק להלכה על איסור זה ע"ש.)

----

אכילת בשר בחלב של המלאכים

בדעת זקנים מבעלי התוס' בפרשת וירא (בראשית יח ח) והוא ממדרש שוח"ט תהלים ח – ויקח חמאה וחלב מלמד שהאכילם בשר בחלב וכשרצה הקב"ה ליחן תורה לישראל אמרו המלאכים תנה הודך על השמים (תהלים ח ב) אמר להם כתוב בתורה (פרשת משפטים שמות כג יט, פרשת כי תשא שמות לד כו, פרשת כי תבא דברים יד כא) לא תבשל גדי בחלב אמו כו'

והרבה דיו נשפך על ענין אכילת הבב"ח של המלאכים. כי הרי 1 לא אכלו כי היו מלאכים, ועוד 2 שאכלו חמאה וחלב ואח"כ ובן הבקר ובשר אחר חלב מותר, ועוד 3 שמדאורייתא אין איסור אא"כ נתבשלו יחד, ועוד 4 דאת"ל שאסור איך האכילום אברהם אבינו דבר אסור.

מביאים בשם היהודי הקדוש ז"ל (לתרץ 1 ו4) דהא דאסור לאכול חלב אחר בשר הטעם דחלב הוא חסד ובשר הוא דין וכשאוכל חלב אחר בשר וקיי"ל תתאה גבר ואסור להגביר הדין על החסד אבל בשר אחר חלב דתתאה גבר מגביר חסד על דין וכשביקשו המלאכים ליחן להם התורה מחמת שהם עליונים ורצו להגביר על התחתונים א"כ סברו דעילאה גבר והם אכלו חלב ואח"כ בשר ולפי שיטתם דעילאה גבר אכלו בב"ח עכ"ד דלפ"ז באמת אאע"ה הקדים להם חלב ואח"כ בשר והיה מותר אלא המלאכים כשבקשו לומר עילאי גבר נאמר להם דא"כ אכלו אצל אאע"ה בב"ח. (יש להעיר שעילאה גבר או תתאה גבר הוא מחלוקת אמוראים  במסכת פסחים עו. ורב שסובר עילאה גבר אינו מתיר חלב אחר בשר או שהתורה שייכת בשמים...)

לתרץ 3 כת' בברכת פרץ "וי"ל בזה דהמלאכים גופם אש ובאותו רגע שנוגעים בבשר וחלב בב"א כבר הו"ל מבושלים בידי המלאכים ואיכא דרך בשול."

ע"ע נועם אלימלך פרשת משפטים: "כי בשר רומז לגשמיות וע"י שהצדיק אוכל הגשמיות ביחודים הוא שואב השפעות מעולמות העליונים ע"ד שאמרו חז"ל באשה דם נעכר ונעשה חלב כמו כן הצדיק באכילתו אכילתו נעשה חלב דהיינו השפעה נקרא ע"ש חלב ומחמת שאין בנו כח לעשות היחוד למטה לכן צוה השי"ת שלא לאכול בשר בחלב כדי שלא לערב מה ששייך למעלה אם מה שלמטה ולא כן המלאכים שכח בידם לעשות היחוד אמתי גמור למטה כמו למעל' ולכן לא היו צריכין לשאוב דוקא מלמעל' לכן אכלו בשר בחלב."

----

חלב אחר בשר בשבועות

בנועם אלימלך שם ממשיך: "וזה הטעם שהתירו לנו בחג השבועות לאכול אחר גבינה בלא המתנת שיעור שאז הוא שעת מתן תורה הקדוש' ואנו מראים שאנו דוגמת המלאכים בשעת מ"ת ע"י התורה."

(פרי מגדים סי' תצד הובא במשנ"ב כת' שלא להקל בזה.)

----

דילוג בפסוקי דזמרה

פסק השו"ע או"ח סי' נ"ב, שמי שמאחר לבא לביה"כ ידלג על פסוקי דזמרה כדי להתפלל עם הצבור.

הבאר היטב הביא מס' מגיד מישרים שהמגיד הזהיר להבית יוסף לא לאחר לתפלה כי הדלוג מהפך הצנורות וכתב שעפ"ז הרבה אנשי מעשה מתפללים כסדר בלי דלוג גם כשמאחרים. אבל באליהו רבה מדייק מדברי המגיד להיפך, שהזהיר לא לאחר כדי שלא יצטרך לדלג ומשמע שאם איחר חייב לדלג.

( והבאר היטב עצמו מביא משו"ת חכם צבי ס' ל"ו שיש שלא רצו לדלג עפ"י מש"כ בזוה"ק שצריך להתפלל לפי הסדר דוקא והשיב שאין כוונת הזוה"ק אלא ליחיד המתפלל בלי מנין אבל כדי להתפלל עם הצבור ודאי שחייב לדלג גם עפ"י שיטת הזוה"ק.)

----

מיתת הגרף פוטוצקי החלישה הס"א

בס' "אשי ישראל" פרק ב הערה יח מביא בהל' נט"י שבמיתת הגרף פוטוצקי על קידוש ה' נחלש כח הס"א ולכן יש להקל להחשיב כל הבית כד' אמות בבוקר.

------

- של"ה תענית נר מצוה שהאבילות על החורבן בעצם בונה ביה"מ של מעלה, ולכן אין להתאבל בשבת משום בונה

- הסבר האדמו"ר מליובוויטש שאין ישן בסוכה שאינו יכול לישון מחמת הדקושה ונקרא מצטער, וגם החסידים כו'

- ע"ע מאור ושמש פ' מקץ ד"ה וישא עיניו לענין הבדלה לפני הדלקה בחנוכה

- עמש"כ בני יששכר גבי מה רבו מעשיך ה' בשבת

-ע' sofeik lefty - navitapes1 שר' פאם הכריע במי שכותב ביד א' וכוחו ביד אחר, באיזה יד להניח תפילין

- זוהר: לא עביד איניש דינא לנפשיה -  http://vertlach.blogspot.com/2014/07/blog-post.html

- "כל המערב דברי קבלה עם ההלכות הפסוקים חייב משום זורע כלאים... ולעוצת זה המערב ספרי הגיון עם דברי תורה עובר על חורש בשור וחמור יחדיו ואם הוא מנהיג ישראל מנהיג בכלאים..." שו"ת חת"ס או"ח נ

חסידות, מועדים-חנוכה, ספר בראשית, ספר דברים, ספר שמות, ספר תהלים, פרשת וירא, פרשת כי תבא, פרשת משפטים, קבלה, זוהר, תפלה