נספח – דפוסי הגהות רע"א לשו"ע או"ח

 

נספח – דפוסי הגהות רע"א לשו"ע או"ח

 

הגהות רבי עקיבא איגר לשו"ע או"ח נדפסו בשנת תרכ"ב בשני מקומות על ידי שני מולי"ם. אחד בברלין על ידי ר' אברהם משה בלייכראדע, נכד בנו בכורו רבי אברהם איגר. ואחד ביוהנסברג על ידי ר' איציק ליב איגר, אחד מבניו הצעירים מזיווגו השני. שני המולי"ם השתבחו באיכות ואמיתות הוצאתם.

רא"מ בלייכראדע כותב בהקדמתו:

...בהגהותיו מזוקקות שבעתים ומאירות עינים, הלא המה כתובים על ספר בסדר נכון ע"י בנו הבכור הוא כבוד אאומ"ו הרב הגדול מה"ו אברהם איגר זצ"ל. והנה אחרי אשר עבר עליהם אביו הגאון המחבר זצ"ל שנית בעין שכלו הזך, הפיק רצונו האחרון כי בנו הרב הנ"ל יביאם תחת מכבש הדפוס, כאשר יעידון ויגידון שני כתבי קדש אשר כוננו ידיו הטהורות כמשלש חדשים טרם נכבה נר אלקים, ואפס קצהו אערכה לעיניכם...

ואילו ר' איציג ליב מו"ל דפוס יוהנסבורג מצהיר:

לקחתי הכתוב על הגליון ואשר מצאתי בין הכתבים אשר השאיר אחריו ברכה. אך הכל בכתב יד קדשו ממש. וכל את אשר מצאתי כתוב בכתיבת יד איש זר חשכתי מלדפוס. כי א״א הגאון זל״ל העלה לפעמים בדרך פלפול ולא להלכה ולפעמים חזר מדבריו הראשונים. את כל אלו לא נכתב בספר מידו הק׳ ותלמיד המעתיק הוסיף אשר שמע מפיו הקדוש. ובכלל אין לסמוך על כתבים או העתקות מאחרים. אשר שנו את לשונו הזהב. ועי״ז נשתנה לרוב כונתו הק׳.

ההגהות שבשני הדפוסים זהים בדרך כלל, אבל נמצאים שינויים, ולכן מי שנתקל בקושי בדברי רעק"א, כדאי לו לבדוק ולהשוות את הדפוסים, ולפעמים זריז ונשכר.

 

טעויות בדפוסים החדשים

גם כדאי לדעת שההגהות שנדפסו בשו"ע דפוס לעמבערג (ה"רגיל" שהיה מוביל עד לאחרונה שהופיעו הדפוסים החדשים) הועתקו מהוצאת ברלין, ורק בדפוסים החדשים התחילו לשלב גם את הוצאות יוהנסבורג.

למשל, ההגהה התמוה שהבאנו לעיל בעהרת השוליים מהדפוסים החדשים, מופיע במקור רק בדפוס יוהנסבורג, ואילו בדפוס ברלין לא נמצאה כלל. ולכן לא נמצא ההגהה הנ"ל אלא בדפוסים החדשים ששילבו שני המהדורות ביחד.

כלאים בדפוסים החדשים

הרכבת שני הדפוסים אשר עשו בהוצאות השו"ע החדשים מביא לפעמים לידי כלאים שעטנז. למשל, הגהת רעק"א שהבאנו בגוף המאמר אודות קידוש ביו"כ שחל בשבת, מסתיימת בשו"ע מכון ירושלים (פריעדמאן) וכן בהוצאת עוז והדר שהעתיקו מהם: "על כל פנים להסוברים דאין קידוש במקום סעודה הוא מן התורה יש לומר דצריך לקדש", ומורגש שחסר כאן תיבה.

יתכן שהחסרון השתלשל ככה: בדפוס ברלין ובשו"ע הישנים כתוב "להסוברים דאין קידוש אלא במקום סעודה הוא מן התורה", ואילו בדפוס יוהנסבורג איתא "להסוברים דקידוש במקום סעודה דאורייתא". ושניהם לדבר אחד נתכוונו. אבל בדפוס החדש שילבו שני הלשונות ויצא העל"ג הזה: "להסוברים דאין קידוש במקום סעודה הוא מן התורה".

 

פתרון חידה

לפעמים העיון בהוצאת יוהנסבורג יכול לפענח צפונות. הנה דוגמא מפליאה שפותר לנו דבר תמוהה בהג' רעק"א להלכות עירובין:

במג"א שמ"ה סק"א כתב: נעץ קנה גבוה י' בר"ה ובראשו טרסקל רחב ד' לא אמרי' גוד אחית מחיצתא דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אבל הטרסקל עצמו גבוה י' ורחב ד' גם מה שתחתיו הוי רה"י (תוס').

בדברי המג"א האלו נתחבטו הפוסקים. רוב המפרשים תמהו שבתוס' איתא איפכא, שתחת הטרסקל נשאר רה"ר. וכתבו המחצית השקל והגר"א שהוא ט"ס וצ"ל שמה שתחתיו אינו רה"י, או שמה שתחתיו רשית הרבים. וכן פסק במשנה ברורה סקמ"ד. מיהו עי' שו"ת חת"ס סימן פט בקטע המתחיל "אך מה יושיענו" שנקט בפשיטות שתחת מקום מוקף מחיצות הוי רה"י וציין למג"א הזה.[1]

דברי הגהות רעק"א בכאן תמוהים: "הגם דמה שתחתיו הוי רשות הרבים" כצ"ל [מחצית השקל]. ותמוה לי דלהדיא מבואר בתוספות דתחתיו אינו רשות הרבים ומצאתי שעמדו בזה האחרונים." משמעות דבריו שמתמיה רעק"א על המחצית השקל שמפורש בתוס' שתחת הטרסקל הוי רשות היחיד. והיא פליאה נשגבה, כי אדרבה פשטיה דתוס' שהוא רה"ר כמו שכתב המחצה"ש ודעימיה, ואף שיש דוחים הקושיא, אבל להקשות איפכא אי אפשר. גם מה שכתב "שעמדו בזה המפרשים" כאילו מפרשים עומדים על הקושי בדברי מחצית השקל, לא מובן בכלל, כי לא כתבו כן שום א' מן המפרשים.

בספר האיר יוסף[2] רצה לחדש שדברי רעק"א שלפנינו הינו בלבול של שני הגהות. הראשון מעתיק המחצה"ש בלי להעיר עליו: "הגם דמה שתחתיו הוי רשות הרבים" כצ"ל [מחצית השקל]. והחלק השני היא הגהה אחרת אשר כוון לאותו דבר אך בלי לציין למחצה"ש: ותמוה לי (כלומר תמוה על המגן אברהם, לא על מחצית השקל) דלהדיא מבואר בתוספות דתחתיו אינו רשות היחיד (כן צריך להגיה) ומצאתי שעמדו בזה האחרונים. (כלומר האחרונים שתמהו על המג"א.)

והנה בדפוס יוהנסבורג לא נמצא הקטע הראשון כלל, אלא הקטע השני, וברור שם שדבריו מוסבים על המגן אברהם ולא על המחצית השקל וז"ל: שמה מג"א סק"א גם מה שתחתיו הוי רה"י. תמוה דלהדיא מבואר בתוס' להיפך ומצאתי שכבר עמדו בזה אחרונים. ממש כמו שחידש ה"האיר יוסף" מסברא דנפשיה.

נמצינו למדין שרע"א הסכים עם המחצה"ש, ומיושבים כל הקשיים בדבריו. ואדרבה מדפיסי הוצאת ברלין הם שהפכו כוונתו על ידי עירוב פרשיות.

ומעציב הדבר שדוקא כאן שהיה בידם של מדפיסי מכון ירושלים לתקן תיקון גדול, לא שינו אף מילה מכמו שנדפס מקודם בדפוס לעמדערג, והשאירו את ההגהה המבולבלת במקומו.

---

[1] ועי' תורת חמד דף קנג שמביא החת"ס לענין דינא להתיר תחת הרכבת ה"עלעווייטעד". והוא הקונטרס שעליו משיב הגרמ"פ באגרות משה חלק א סי' קלח, ומ"ש שם "ר' רפאל דוב וויימאנדל" הוא ט"ס וצ"ל מיכאל דוב.

[2] בכרך על הוצאה, לשבת קא. בהערה 162