או"ח שו ו - חפצי שמים מותר לדבר בהם... וללמדו ספר או אומנות. מ"ב: שהוא נמי עוסק במצוה דאם אין לו אומנות עוסק בגזל
ערוך השלחן או"ח צ כ: ופשיטא שלא ישכים אדם לילך בדרך לדבר הרשות מעיר שיש שם בית הכנסת, ואפילו ילך קודם אור הבוקר. וזה שאין אנו נזהרין בזה, משום שאנו הולכין בדרך לפרנסתינו. ונחשב זה לדבר מצוה, שהרי מצוה לפרנס אשתו וזרעו. דאשתו חובה לפרנסה; ובניו ובנותיו, אמרו חכמינו ז"ל דעל זה נאמר: "עושי צדקה בכל עת" (כתובות נ א, וכן משמע במועד קטן ריש פרק שלישי, עיין שם). ועוד: דזהו דווקא כשיכול לבוא למחוז חפצו מבעוד יום, כמו שכתב בשולחן ערוך סעיף י"ז.
שואל ומשיב מהדו"ק חלק ג סימן קס:
"ואם נרצה להתיר מצד דגם פרנסה מקרי מצוה א"כ חלילה יתבטל כל המ"ע דרבית"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה