זמני עלות, משיכיר, ועוד

בענין זמן עלות כבר מזמן כתב בספר מראה כהן שיש ללכת בתר 16.1 מעלות (בדרך כלל הוא יותר מ72 מינוט) ולא 72 מינוט. אבל אין הדברים האלו נראים בעיני והרב פדווא הכריע נגדו כבר בשנת תרלד 1974 (שאז היתה מחסור דלק והממשלה שינה השעון כך שעלות היתה מאוד מאוחר וחיפשו היהודים עצות שיוכלו להתפלל מוקדם. ורצו לסמוך על המרא"כ לקולא.)

הר' פאם אחרי כל הפולמוס הזה היה מורה לכתחילה לאכול ביום צום עד 72 מינוט לפני נץ.

וכן ברור שהיה דעת ר' משה פיינשטיין, ר' יעקב קמנצקי, ר' יואל טייטלבוים וכל גדולי החסידות.

ואני מורה לשואלים שלא להדפיס זמן עלות לפי האופק כלל. ומה שאמרו שידפיסו באותיות קטנות, אמרתי שאח"כ יבקשו אותיות גדולות... וכן כמדומני שבלוח אחד כבר השמיטו זמן 72 לגמרי.

בMTJ פוסקים שהוא 90 מינוט (ד' מיל של 22.5 מינוט). ואמו"ר אמר שאין לנו לעשות כן והורה לי לא להתפלל לפני 72 אף בשעה"ד גדול.

משיכיר: פמ"ג 60 דקות לפני נץ וכן אנו נוהגים, ר' משה אמר 35 דקות לפני נץ והוא חידוש. בבי"כ של אמו"ר מברכים על טלית 60 ד' לפני נץ.

מי שצריך להתפלל מוקדם. בעצם יותר טוב שילבש טו"ת בלי ברכה ולברך כשיגיע הזמן. אך למעשה לפעמים נפיק מיניה חורבא מעמי הארץ שטועים. (יש שמברכים לפני הזמן, ויש ששוכחים לברך בכלל...)


מוצאי שבת: אף שבאג"מ כתוב שטוב להחמיר להמתין עד 72 הואיל ונפיק מפומיה דר"ת. בעיני ראיתי הגרמ"פ מצית גפרור בביתו בערך 60-65 דקות אחרי השקיעה. יתכן שהיה לו איזה חשבון מיוחד, אבל עכ"פ ברור שלא היה בעיניו איסור ממש.

- אמו"ר