ארבעים חסר אחת

שמעתי בשם ר' צדוק:

יונה אמר "ארבעים יום ונינוה נהפכת"

ואמרי אינשי שמ' יום לתשובה מצינו במ' יום מר"ח אלול עד יוה"כ.

מיהו אלול תמיד חסר ונמצא שאינם אלא לט יום.

אמר ר' צדוק שבעצם צריכים מ' יום אלא שבישראל יש נקודה שלא נטמאת (משא"כ אנשי נינוה צריכים מ' יום שלימים).

ובזה ביאר מלקות ארבעים חסר אחת, דבעצם צריכים מ' רק שחסר א' כי הנקודה אי"צ הכאה.

גם אמר לענין לט מלאכות שיש גם איסור מחמר אלא שאי"ב מלקות כי בעולם העונש חסר א' (לא הבנתי ד"ז כל צרכו כי לא מצאתיו בפנים).

(ראיתי דבר  מתמיה בב"י יו"ד רא (לפני סעיף כג בקטע המתחיל "ומ"מ קשה דקתני סיפא") שפי' בדעת רמב"ם של"ט סאין או יותר עדיפי מפחות מל"ט (לענין שאובין ע"ש הציור), ופי' משום "דיש לו שם ארבעים סאה". היינו של"ט סאה נקראים "ארבעים חסר א'", ומפרש הב"י שאי"ז רק מליצה אלא בעצם יש איזה "שם ארבעים סאה" והוא חידוש עצום.