יום ראשון, 11 בדצמבר 2016

כחם של ברכות וקללות ותירוץ לקושיית אתונו של בלעם

במדבר ט כט
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ:

פרש"י:
לו יש חרב בידי: גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים, זה הולך להרוג אומה שלמה בפיו, ולאתון זו צריך לכלי זיין:

למה באמת לא היה כח בפיו כלפי האתון.

ר' זלמן סורוצקין ביאר שברכות וקללות אין כחם אלא להפעיל הכחות שיש בהאדם (צרף לכאן דברי העלי שור עה"פ "איש אשר כברכתו בירך אותם". ודברי הלקוטי מוהר"ן בתורת אזמרה.)

האתון בהיותה בהמה אין לה שייכות לעלייה וירידה ולכן אין לברכות שום כח.

אין תגובות: