קראתי בדברי ימי ר' מאיר מפרמשלן, שפעם בעת רקודו בשמחת תורה באו והודיעו אותו שבתו נפלה למשכב וחייה בסכנה.
אמר, "רבונו של עולם! אני מוכן לקבל גזרתך בשמחה, ואף לרקוד משמחה על זה!"
"אך דא עקא, שההלכה פסוקה שאין מערבין שמחה בשמחה! ואין לערב שמחת התורה עם שמחת צרת הבת. ושמחת היום, שמחת תורה, אי אפשר לידחות. על כן אבקשך להסיר שמחת צרת הבת ממני..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה