ר"ה יז. - כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע רב הונא בריה דרב יהושע חלש על רב פפא לשיולי ביה חזייה דחליש ליה עלמא אמר להו צביתו ליה זוודתא לסוף איתפח הוה מיכסיף רב פפא למיחזייה א"ל מאי חזית אמר (ליה) אין הכי הוה ואמר להו הקב"ה הואיל ולא מוקים במיליה לא תקומו בהדיה שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון לעובר פשע. (וע"ש ההמשך אליה וקוץ בה כו')
תענית כה: - מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים הוו מרנני רבנן יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו
שבת ל: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי (ע"ש ההמשך בשני בני אדם שהמרו להקניט את הלל) - דהיינו דקיי"ל כהלל להלכה.
אור ישראל כח:
בקיצור, אה"נ שאי-העברה על מדותיו בשיטה אינה חסרון. ומ"מ אין לו אותו זכות של מעבירים לו על עוונותיו. כי ההנהגה הוא לדון מדה כנגד מדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה