בתנ"ך מילת "טריפה" מכוונת לבעל-חי שנהרגה או נפצעה.
בש"ס ופוסקים משתמשים במלה זו לבעלי-חי שסובלים מבעיות מסויימות שאוסרים אותה לאכילה, וזה מובן שהרי לשיטה אחת בגמרא נלמדים הלכות אלו מדכתיב בפרשת משפטים (שמות כב ל) "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו."
היום נתרחבה משמעות המלה ובשפת העם משתמשים במילה זו לכל מאכלים אסורים.
וקרוב לזה מצינו בש"ס מסכת חולין דף לב: שמ"ש במשנה "אלו טריפות" לאו דוקא וכולל נבילה: "אלו אסורות קתני ויש מהן נבלות ויש מהן טרפות."
יותר מזה נמצא ברמ"א יו"ד סימן עה סעיף א שמשתמש במילה זו לגבי איסור דם: - "...הוי כאילו לא נמלחה כלל ואם נתבשלה כך טריפה..."
וע' ש"ך יו"ד סימן לג ס"ק ה.
ועי' קצות רלב א
בש"ס ופוסקים משתמשים במלה זו לבעלי-חי שסובלים מבעיות מסויימות שאוסרים אותה לאכילה, וזה מובן שהרי לשיטה אחת בגמרא נלמדים הלכות אלו מדכתיב בפרשת משפטים (שמות כב ל) "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו."
היום נתרחבה משמעות המלה ובשפת העם משתמשים במילה זו לכל מאכלים אסורים.
וקרוב לזה מצינו בש"ס מסכת חולין דף לב: שמ"ש במשנה "אלו טריפות" לאו דוקא וכולל נבילה: "אלו אסורות קתני ויש מהן נבלות ויש מהן טרפות."
יותר מזה נמצא ברמ"א יו"ד סימן עה סעיף א שמשתמש במילה זו לגבי איסור דם: - "...הוי כאילו לא נמלחה כלל ואם נתבשלה כך טריפה..."
וע' ש"ך יו"ד סימן לג ס"ק ה.
ועי' קצות רלב א
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה