גלגול

גלגול בקטו אשה וכהן

עמש"כ לענין לועג לרש בציצית שמהריט"ץ כת' לאסור (ללכת בציצית) בקבר קטן מג' טעמים:

1 שזהו בעצם לעג עליו שלא הגיע לשנות בר מצוה להתחייב (וטעם זה ל"ש בציצית באשה)

2 שמא הוא גלגול של אדם גדול – וטעם זה מביא המ"ב

3 לא פלוג

ובכף החיים כת' למה אין אוסרים באשה מטעם גלגול, שמא היה גלגול של איש, וכת' דל"ח לזה. (ועמ"ש במק"א בשם הגר"א וכן הובא בספר החסידות מר' אליעזר הלוי מטארנוגראד דף קצד עה"פ תורת ה' תמימה משיבת נפש שא"א לנפש א' לקיים כל תורת ה' אא"כ בא בגלגולים, פעם כהן פעם ישראל כו' ולכאו' ה"נ לפ"ז צריך כל נפש להתגלגל כאיש וגם כאשה) 

קרח ועדתו

ר' בחיי כת' שלא התפלל משה שיעשו תשובה כי כבר באו בגלגול וקלקלו בדור אנוש ודור הפלגה ומביא רמזים לזה.

הגר"א על יונה מאריך בעניני גלגול והביא כמה יסודות.

ברכות ז.

מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו? אמר לו: משה, צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע, רשע וטוב לו - רשע בן צדיק, רשע ורע לו - רשע בן רשע.

פי' הגר"א שצדיק בן רשע היינו צדיק שהיה רשע בגלגול ראשון ולכן נגזר עליו יסורים.

עירובין יג: 

"תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו".

פי' הגר"א שהחיכוח היה אם טוב לאדם לשוב בגלבול. עכשיו שנברא וכו' היינו, איך ידע במה קלקל בגלגול ראשון? יראה איזה דבר קשה לו בגלגול זה וידע שזה היתה חסרונו בגלגול הקודם.

- מעודי תמהתי על הסידורים שלקחו "שרי לכל מאן דצערן" (מגילה כח.) ועשו ממנו "רבונו של עולם" בקר"ש על המטה. ובפרט מש"כ "בין בגלגול זה ובין בגלגול אחר", כי כבר אמר זה אתמול ומה הצורך לאומרו עוד הפעם, וכי נתגלגל שוב הין אתמול להיום?? ומאוד רציתי לברר אם נכתב תפלה זו ע"י אדם גדול.