לועג לרש
או"ח כג א, עא ו, יו"ד שסז, משנה למלך אבלות פרק יג
(א) לועג לרש בקטן ואשה
מ"ב סי' כג ס"ק ה מחמיר לגבי ציצית בקבר של קטן ומיקל בקבר של אשה
אבל הפוסקים מחמירים כי במקור שהוא המהריט"ץ בחידושיו לאזהו נשך אוסר באשה באמת , ויש להוסיף שכן דעת הצל"ח ברכות יח: וישועות יעקב או"ח עא ו.
והמ"ב מביא מפמ"ג שמביא מא"ר שמביא ממהריט"ץ ולא ראה כל דבריו.
ובאמת במהריט"ץ כת' לאסור באשה משום לא פלוג.
(ב) גלגול בקטו אשה וכהן
אגב, שם במהריט"ץ כת' לאסור בקבר קטן מג' טעמים:
1 שזהו בעצם לעג עליו שלא הגיע לשנות בר מצוה להתחייב (וטעם זה ל"ש בציצית באשה)
2 שמא הוא גלגול של אדם גדול – וטעם זה מביא המ"ב
3 לא פלוג
ובכף החיים כת' למה אין אוסרים באשה מטעם גלגול, שמא היה גלגול של איש, וכת' דל"ח לזה.
(ג) לא פלוג? עוד סברא
הלא פלוג הזה ק"ק להבין שזה נאמר בתקנה דרבנן, שלא נתנוה לשיעורין אבל לא מצינו שעמדו חכמים והתקינו איסור זה של לועג לרש. אלא הוא איסור בעצם מצד שהוא מגונה ללעג לרש ע"פ הכתוב במשלי. ולא מובן לי כ"כ איך שייך בזה לא פלוג.
לכאו' היה שייך סברא אחרת, שאינו תלוי בעצם המצוה שעושה אם המת היה חייב באותו מצוה או לא, אלא שעצם עשיית שום מצוה אצל קבר הוי לועג לרש כיון שהמת פטור מכל מצוות.
(ד) מדרש תנחומא וברכת פרץ
עי' ברכת פרץ פר' תרומה. שם מביא שהמדרש תנחומא מתיר לאכול תרומה על קבר כהן עם הארץ! ולכאו' תמוה למה אי"ז לועג לרש. וחידש שם "שלא ניתנה תרומה לכהנים אלא ע"מ שיהיו בני תורה ואעפ"י ד[עם הארץ] ודאי שרי באכילת תרומה דלא אמרו בחולין דק"ל אלא שאין נותנים תרומה לכהן ע"ה מ"מ עיקר מצות אכילת תרומה הוא למען יחזיקו בתורת ה' ונחשב שאותו כהן ע"ה לא היה בחייו שייך כ"כ למצוה זו."
המדרש הוא ראי' נגד הלא פלוג ונגד סברתינו דלעיל, ומשמע שלהלכה יש לחלק בכל מצוה ומצוה ואין איסור לועג לרש אלא במי שהיה חייב באותו מצוה.
עוד יש להעיר שמהריט"ץ אסר בקבר של קטן מטעם גלגול שמא הוא גלגול של גדול., והבאנו שהכה"ח כת' שאין לחוש שאשה תהיה גלגול של איש.
עכשיו אם יש לחוש שהכהן הזה היה גלגול של כהן ת"ח, חוזר האיסור למקומו. וע"כ לפ"ז שאין חוששין לזה.
גם צ"ל שלא חיישינן שישראל יהיה גלגול של כהן, שא"כ יהיה אסור לאכול תרומה על קברו.
(ה) החולקים
צל"ח וישועות יעקב הנ"ל, הובא פתחי תשובה יו"ד שסז. שניהם מביאים ראי' מברכות יח: ששייך לועג לרש באשה אפי' במצוות שאשה פטורה מהם. לא כתבו שם סברא של גלגול או לא פלוג, אלא נקטוה כסברא פשוטה. יל"ע אם סוברים כסברתינו הנ"ל. ובפרט הישע"י שלתמה מהיכא תיתי למהריט"ץ לחלק בין יש לאשה, משמע שהוא סברא פשוטה.
אכן יל"ע מה יענו להתנחומא שהביא הברכת פרץ.
ובאמת בלא"ה דברי התנחומא מחודשים מאוד ואולי יש להם ביאור אחרת לגמרי. או דלמא כיון שסותר לפשטיה דש"ס כמו שהם מוכיחים מסוגיא דברכות, ע"כ דלא קיי"ל להלכ הכהך תנחומא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה