מצינו פעמים רבות שרש"י מפרש "סיפיה דקרא" ואצלינו הוסיפוהו המדפיסים בפנים.
ועי' ברכות לה: והכתיב ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד וגו'
מה שנדפס בגמ' " וגו' " לא מובן ש"לבב אנוש יסעד" הוא סיפיה דקרא.
שכת' "סיפיה דקרא ולחם לבב אנוש יסעד" וברור לכאו' שמעיקרא היה הגירסא בגמ' "והכתיב ויין ישמח לבב אנוש וגו' " ורש"י בא להודיענו סיפיה דקרא כיון שהקושיא מיניה ודרך הש"ס לומר וגו' אף שסוף הפסוק איצריך להשקלא וטריא.
ברכות מח. סלסלה ותרוממך
ועי' תענית יג. ברש"י ד"ה על מעל הגולה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה