כללי הרא"ש

רבינו ירוחם כתב ספרו על פי דברי הרא"ש - ש"ך יו"ד ק"ץ ס"ק יא

האם הטור למד מאביו הרא"ש בעל  מכפה,או תביו?
- או"ח שכה יד "וא"א הרא"ש לא חילק בפסקיו"

- או"ח ריט בב"י: ופירש א"א הרא"ש... לא מצאתיו בפסקיו ואפשר שכתב כן בתוספותיו או שאמר כן על פה (אגב למדנו מזה שהב"י ידע שיש תוספות הרא"ש, ושהם דברי הרא"ש, אלא שלא ראה אותם)

- י"ד קיב ב "ולדעת א"א הרא"ש אין חילוק בין פת של בעל הבית לשל פלטר" וכת' הב"י שלא ידע מנין לא זה שאינו מבואר בפסקים ותשובות

- יו"ד קטו ב"י - "וא"א ז"ל היה אומר שלא היה יודע בה טעם ברור לאסור וכולי לא מצאתי זה כתוב בספר אחד ומתוך דברי רבינו נראה שהיה רגיל הרא"ש לומר כן על פה ולא כתבו בספר:"

- יו"ד קעט ב"י: "ומה שכתב רבינו והיה נוטה להתיר גם בזה. אע"פ שאין מתברר כן מתוך דבריו אפשר שהוא ז"ל שמע ממנו על פה כן."

- חו"מ שלט ב"י - " והיה אומר א"א ז"ל שכן הוא כדבריו אם הפועל יודע שאינו שלו וכו' לא מצאתי דברים אלו בפוסקים ולא בתשובות ומשמע שכשהיו מדברים עמו על דברי הרמ"ה היה אומר כן על פה והכי דייק לשון רבינו שכתב היה אומר:"

כשמביא כמה שיטות
דרכו של רבינו (הטור) בדברי הרא"ש כשכותב דעות הגדולים החולקים בפסק, שמה שכותב באחרונה הוא מסקנתו - ב"ח יו"ד רא ב ד"ה ומ"ש וכן הוא מסקנתו

הרא"ש והרי"ף
דרכו של הרא"ש להעתיק הרי"ף.
באו"ח שכה העירו המפרשים שהרא"ש השמיט קטע שמופיע ברי"ף

יו"ד קץ ט"ז כד - טור גת' בשם רא"ש שטמאה נדה, ב"י תמה שהוא גמ' מפורשת, ט"ז יישב בכוונתו לדייק מש"כ טמאה "נדה" דבזמן הגמ' היה נפק"מ בין טמאה נדה לטמאה כתם אבל "הרא"ש אין דרכו להביא אלא דברים הנוהגים עכשיו ומאי נפקא מיניה שטמאה משום נדה או משום כתם אלא ודאי לכוונה זאת שטמאה אפי' בכל שהוא."