עשי"ת למי?

יש שואלים אם רק הבינונים תלויים עד יהו"כ והרשעים וצדיקים כבר נגמר דינם מיד בר"ה, למה מתפללים כל העם כל העשי"ת כאילו עודם בימי הדין? הרי יהיה רק מיעוטא דמיעוטא שהם ממש מחצה על מחצה בר"ה, וע"פ רוב יש להניח שדינו נגמרה בר"ה לטוב או למוטב?

- קודם כל מפורש שעשי"ת מסוגלים לתשובה, ומה בכך אם דינם לשנה שעברה כבר נגמרה? מי אמר שזה תלוי בזה? לו יצוייר שחודש חשון היה מסוגל לתשובה מי לא היינו שבים אז אף שאינו זמן הדין? אבל מה שאנו מתפללים בנעילה "חתמינו" אינו מיושב בזה.

- קושיא מעיקרא ליתא לשיטת תוס' והגר"א סוף תקפב שכל בנ"א נחתם גז"ד בר"ה כדאיתא לעיל והא דאמרי' צדיקים נחתמים לאלתר כו' זהו דינם על שנה זו לגבי עוה"ב עש"ה.

- שמעתי ר' בערל שחר מסביר שאף אם נגמר דינו יכול לקרוע הגז"ד ע"י הדברים שמקרעין גז"ד של אדם: צעקה צדקה שינוי מעשה שינוי השם וי"א שינוי מקום (ר"ה טז:). גם לפ"ז הנוסח "חסמינו" צ"ב.

- בשם הגר"י הוטנר ש"בינוני" אינו מחצה עונות ומחצה זכויות, אלא מי שלפעמים עושה טובה ולפעמים לא. ולפ"ז סביר שיש רוב בינונים ורק רשעים גמורים וצדיקים גמורים נגמרים בר"ה. (בזה מתרץ למה בינוני צריך דוקא לעשות תשובה בעשי"ת ולא שיעשה עוד מצוה ובזה יהיה רוב זכויות, אבל לפ"ד ניחא דאינו תלוי במנין אלא במהותו, ואם לא יעשה תשובה עדיין הוא בינוני.)

הרב שחר אמר שברמב"ם לא משמע כן.

(לפו"ר זה מחלוקת רש"י ותוס' בר"ה טו: שתד"ה ונחתמין כת' "מדקא חשיב בינונים משמע דצדיקים גמורים קרי למי שזכויותיו מרובים ורשעים גמורים למי שעוונותיו מרובים." משמע שהי' מדוייק להתוס' לשון "גמורים" כרב הוטנר אלא דקשיתיה דלשון בינונים לא משמע ליה רק מחצה על מחצה ממש ומסקי דלא כביאור הגרי"ה. מאידך רש"י ד"ה בינוניים כת' "מחצה על מחצה" - וזה ראי' לר' הוטנר! שרש"י לא פירש כן על מאמר ר' כרוספדאי שג' ספרים נפתחין ר"ה, אלא המתין וכתב כן על הברייתא דג' כתות ליום הדין.)