מילת "זה"

אנו מוצאים בכל התנ"ך תיבת "זה" דוקא בדבר העומד לפני העינים ממש.
"זה קלי ואנוהו" - דרשו חז"ל שהראו באצבע על הקב"ה כביכל.
בסוף תענית אר"א עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים... וכאו"א מראה באצבעו שנאמר... "הנה אלוקינו זה".
"זה הדבר אשר צוה ה'" - דרשו חז"ל ששכינה מדברת מתוך גרונו.
"כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו" - אומרת הגמרא בשבת פט. שהשטן הראה להם דמות מטתו של משה.

(ע"ש מש"כ לגבי למה זה לי בכורה)

- ר' אהרן קוטלר - "הדרך הנכונה בהוראת התנ"ך"

מלת "הזה" מורה תמיד על דבר עומד נכחו - מלבי"ם פרשת בא שמות יב ב