תיבת "של"

- עי' בילקוט שנויי נוסחאות בדפוס שבתי פרנקל פ"א יסוה"ת ה"ט שהרמב"ם היה כותב "שלתורה" וכדו' ולא מילה נפרדת.

 - אינו בתנ"ך ולא "שלו" "שלנו" רק "שלי" 2 פעמים בשה"ש "כרמי שלי". ו"בשלי" ביונה.

  - בכתר ארם צובה בסוף דברים מופיעה סימן כנהוג על סכום פסוקים 'שלספר' דברים

- "של חנוכה":

מהרש"ל בתשובה פ"ה כת' לומר "שלחנוכה" תיבה א'. והובא במג"א ובמ"ב ריש ס' תרע"ו.

וכת' השל"ה ע"ז: "וטעם יפה נראה דבשלמא נר של שבת שהוא נר לצורך שלום בית ולעצמו רק שמצות שבת עליו ונקרא של שבת אבל הכא הנר אינו כשאר נרות ואינו עשוי להאיר לעצמו אלא לפרסומי ניסא דחנוכה משום הכי מברכינן "נר שלחנוכה" כלומר שאינו עשוי אלא לחנוכה ולא לזולתו."

ערוה"ש כת' ע"ז שרמב"ם לא כ"כ. אבל תלוי בהנ"ל שבאמת בכ"י תימניים כ' "שלחנוכה". אמנם גם בהל' שבת כתוב "שלשבת" ועכ"פ ממ"נ הוא דלא כהשל"ה.

- ר' זלמן האנאו בשערי תפלה אות שטו שיו כת' לומר "נר שבת" ואי"צ לומר "של" שמובן מאיליו ועוד ש"אין דרך לשון עברי להשתמש במילת של. וגבי חנוכה מסכים להשל"ה לומר שלחנוכה וכת' שהלמ"ד בפת"ח ומסבירו באורך.
ור' יעקב עמדין בלוח ארש אות תנז פליג עלי' בתרתי, שכת' לומר "נר של שבת", ו"נר חנוכה"! ומ"ש שאין דרך לשון עברי להשתמש במילת של, טען עליו שטועה והביא מילים כמו "בשלי" "בשלמי" וכדו', (אבל "של" לבד באמת לא נמצא).


- יו"ד קפז י - ליל של טבילתה, עי' תשובת אמונת שמואל הובא בתוה"ש שמדייק ש"של" מיותר ומגיה בשו"ע בצירוף קו' אחרת על עצם הדין.